בתוכנית "בית נאמן" שיתף הרב אריה אטינגר, יועץ ומייסד ביה"ס להכשרת יועצים זוגיים, את המאזינים בסיפורו של אהרון. אהרון הוא יועץ זוגי דגול שעוזר להרבה אנשים, אהרון נכנס אלי לחדר תשוש ומתוסכל,
מה קורה אתך אהרון, איזה סיפור כל כך הפיל אותך שאלתי,
איזה סיפור? כל היום אני במתח
תחשוב איזה אחריות יש עלי כמטפל, מה ההשלכות שיכול להיות למטופלים בעקבות הטיפול שלי
אני פוחד לנקוט צד בין בני הזוג ולהסתבך עם הצד השני
אני פחד מתלונות
אני פוחד מכך שאם מטופלים לא יהיו מרוצים אני עלול להגיע להכנסה לא יציבה,
אני כל היום צריך לעבור השתלמויות ולימודים שלא נגמרים,
אני צריך ללמוד ולהכיר את כל סוגי האבחנות והטיפולים.
בקיצור נמאס לי,
אתה יודע, ממשיך אהרון ומספר לי – כשהמטופל מספר לי כמה הוא סובל מאשתו אני פשוט נשאב לזה ואז אני מרגיש שאני ממש חייב להושיע אותו מאשתו,
או כשאני רואה שבתוך התהליך הזוג הולך לכיוון של גירושין אני ממש רועד מפחד שהשם שלי לא יינזק,
כמה פעמים קורה שאחד מבני הזוג ממש מתוסכל ממני שלא הצלחתי לשנות את בן הזוג שלו, בקיצור די כבר אין לי כח.
נו מה אתם אומרים מאזינים יקרים, אתם מבינים את אהרון או שלא, אולי באמת לא שווה להיות מטפל.
וכאן אני רוצה לבוא ולומר כלל מאוד מאוד חשוב,
ככל שהמטפל נמצא בחדר הקליניקה בפחות אג'נדות בפחות שיפוטיות ובפחות ביקורת כך הטיפול יותר יצליח, בעצם מטפל אמור להיות כמה שיותר אוויר בחדר, וכמה שפחות להשליך את העולם שלו על המטופלים.
השאלה איך מגיעה הקוסמות הזו, מה מטפל יכול להיות מלאך?
כאן מגיע המקום של התהליך שהמטפל עובר מול המטפל שלו, זה עצמו מקטין את הפחדים ונותן יכולת למטפל לראות את המטופלים,
בשלב הזה פחות חיפשתי לתת לאהרון עצות רעיונות ופתרונות אלא לברר אתו את עולם הרגשות שלו, מה יקרה לך אם יגידו עליך שזוג שהיה אצלך בסוף יתגרשו, ומה קורה לך כשצד אחד מבני הזוג כועס עליך, מה קורה לך כאנשים מתלוננים עליך,
הבירור של הפחדים והיכולת להסתכל לזה בעיניים הוא דבר עצום, זה גם מרגיע וגם נותן אפשרות ויותר יכולת לראות את הזולת,
זה נכון גם בין הורים לילדים גם בין בני זוג ובטח בין מטפל למטופל.